התקני עקיבה (עכברים) - אולי כמה דברים שאתה לא יודע

התקני עקיבה (עכברים) - אולי כמה דברים שאתה לא יודע!

 

התקן העקיבה הראשון הומצא בשנת 1965 על ידי דגלס אנגלבארט וכונה "אינדיקטור מיקום X-Yלמערכת תצוגה". דגלס המציא גם את ממשק המשתמש המוכר היום בשם "חלונות". ההתקן שהמציא דגלס היה בלוק מרובע בגודל של מאפרה גדולה ואפשר תנועה עם שתי גלגלות ­מעלה-מטה וימינה-שמאלה להבדיל מהכדור המודרני המאפשר תנועה גם באלכסונים. השם "עכבר" נדבק אל המתקן כמעט מיד אך רק ב-1985, כשחברת אפל אימצה את הטכנולוגיה וצירפה למחשב המקינטוש שלה את העכבר הראשון.

מאז ועד היום עברו הרבה פטנטים אצל פקיד הרישום והעכבר הפך להיות מוכר בשם "התקן עקיבה" או "התקן הצבעה" כי הוא מאפשר למשתמש להצביע על נקודה מסוימת במסך. כיום ניתן להשיג אלפי וריאציות של התקני הצבעה ובמאמר זה אפרט את כל אלה המוכרים לי.

עכברים משופרים

השיפור הראשון על העכבר המקורי היה המעבר לשימוש בכדור להזזת הגלגליות במקום שימוש בגלגליות עצמן - דבר שאפשר תנועה באלכסונים אך גורם להצטברות לכלוך ואבק על הגלגיליות העדינות. כדי לפתור את בעיית האבק, פותח עכבר "אופטי" - במקום כדור וגלגיליות, מותקנים בתחתית העכבר מספר חישני אור ואת העכבר מניעים על גבי משטח מיוחד המצופה בתבנית מיוחדת של חומר מחזיר אור. האור המוחזר מן המשטח מאפשר לעכבר לדעת להיכן הוזז ללא חלקים מכניים. עכבר זה כיום לא ניתן להשגה בארץ ודעיכתו ככל הנראה הייתה בעיקר עקב מחירו הגבוה והצורך לעבוד עם משטח מיוחד ומגביל. העכבר מאופיין באמינות גבוהה מאוד לטווח ארוך ומשקל קל מאוד. כיום, קיימים בשוק דור שני של עכברים אופטיים מתוצרת כמה חברות. העכברים הללו הנם אמינים ובעלי אורך חיים גדול והם פועלים על כל משטח ולא מחייבים משטח מיוחד כמו הדור הראשון.

 

ניתן גם להשיג עכברים כאלה שהם גם אלחוטיים והמחיר לא בעננים!

העכבר הראשון היה בעל כפתור אחד. לאחר מכן הוסף כפתור שני, לאחריו שלישי וכיום לא מעט עכברים מגיעים עם 5 כפתורים ויותר. הכפתורים משמשים לביצוע פעולות מורכבות יותר - למשל, לחיצה על הכפתור השלישי (או האמצעי) מדמה לחיצה כפולה על הכפתור הראשון.

לכמה דגמים של עכברים הוספו גלגלות המשפיעות על רגישות העכבר. הגלגלות מורכבות בשולי העכבר והזזתן משנה את רגישות התנועה כך שתנועה קצרה יותר מזיזה את העכבר למרחק גדול יותר מכרגיל.

היום רוב העכברים מגיעים גם גלגלת בראש העכבר, לרוב בין שני הכפתורים הראשיים. הזזת הגלגלת מאפשר לבצע תנועה של מסמך בתוך תוכנה ללא צורך בפסי הגלילה שבצידי החלון.

 

טכנולוגיות "מגניבות"

אחד מהתקני ההצבעה הכי אהובים על משתמשים מאז ומעולם הוא מסך המגע. מסך מגע הוא שכבת זכוכית המתלבשת על מסך רגיל כך שכמעט לאמרגישים הבדל (אובדן של כמה אחוזים בבהירות לפעמים...) והמשתמש נוגע עם אצבעו במסך והסמן זז לשם מיידית. חוץ מזה שזה מאוד מגניב, יתרונותיו של מסך המגע הוא בעמידותו הפיסית - מלבד שבירה בעזרת פטיש, ההתקן עמיד כמעט לחלוטין ויכול לעבוד שנים ללא תחזוקה. ההתקן אידיאלי ל-"קיוסקים" של מידע - מחשבים העומדים באזורים ציבוריים כמו תחנות אוטובוס, ספריות ומוזיאונים. מרכיבים מחשב עם מסך מגע מאחורי קיר ומתקינים מסך מגע עם זכוכית מחוסמת והמחשב יכול לפעול חודשים ושנים ללא תקלה (בהנחה שאין עליו מערכת הפעלה של מיקרוסופט...) חסרונותיו של מסך המגע הוא בחוסר דיוקו - עם אצבע בקוטר של 4 מ"מ לפחות לאדם ממוצע, ניתן רק לבחור עצמים גדולים וזה לא כל כך מעשי לעבודה שגרתית עם המחשב. שני חסרונות נוספים הוא טינופת - נגיעות מרובות מובילות לטביעות אצבעות ושומן על המסך ועייפות - להחזיק את היד בגובה המסך לצורך עבודה שגרתית מעייפת מאוד.

התקן הצבעה נוסף שהיה מאוד פופולארי בעבר וכיום נחשב נדיר ויקר הוא עט-אור. עט האור הנו אביזר דמוי עט המחובר למחשב באמצעות כבל ארוך. המשתמש נוגע עם קצהו של העט במסך המחשב והסמן קופץ לנקודת הנגיעה. גם התקן זה נחשב ל-"מגניב" והוא סובל מחסרונות דומים לזה של מסך מגע - דיוק נמוך (למרות שיותר טוב מזה של מסך מגע) ועייפות של היד. התקן-קח של עט האור הוא אקדח האור המבצע אותה פעולה באותה טכנולוגיה רק ממרחק רב יותר מן המסך. התקן כזה משמש במשחקי יריות על מנת לדמות קרב מציאותי בו אתה יורה באויב. התקנים אלו הם בעלי דיוק אפסי אבל גם כן....מגניבים...

התקנים נוספים חביבים הם עכברים אלחוטיים למיניהם - הם יקרים יחסית אך מקנים חופש פעולה ותנועה. חלקם מבוססים על תקשורת אינפרא-אדומה ומחייבים אותך לעבוד מול המשדר וישנם כאלה המבוססים על תקשורת רדיו וניתן לעבוד אתם מכל פינה בחדר (אבל הם יקרים עוד יותר!).

כמה חברות מציעות מקלדת אלחוטית שמשולבת בה שליטה על העכברבצורת כפתור עגול שלחיצה עליו בכל כיוון מזיזה את הסמן. אמצעי זה הוא למעשה 4 כפתורים - כל אחד בכיוון אחר והוא לא מדויק במידה מחרידה וגם מאוד לא נוח...מומלץ להיזהר!. גם חברת לוגיטק מציעה ערכה הכוללת מקלדת אלחוטית ועכבר אלחוטי במחיר נוח. פה מדובר בעכבר רגיל נפרד מהמקלדת ולכן זה דיל לא רע.

 

התקנים מדויקים

לעזרת אנשים שעובדים שעות ארוכות וזקוקים להתקן הצבעה מדויק במיוחד, פותח אמצעי המכונה "דיגיטייזר" - זהו משטח מיוחד המקרין שדה מגנטי בכל שטחו והמשתמש אוחז בהתקן דמוי עכבר בצורתו הנעזר בשדה המגנטי על מנת למדוד את מיקומו על גבי הלוח. התקן זה מדויק מאוד ומכיוון שהוא מבוסס על מדידת השדה המגנטי, הזזת ההתקן במהירות או בזויות מוזרות אינה משפיעה על דיוקו המושלם. התקנים אלה יקרים מאוד אך נחשבים נוחים, אמינים ומדויקים במיוחד. התקן המסובב על טכנולוגיה דומה הוא משטח-המגע. השיטה דומה, רק שהתקן המגע הוא דמוי עט והוא זול יותר ומדויק פחות.

שני התקנים נוספים הנפוצים מאוד במחשבים ניידים הם הפטמה ופד עקיבה. הפטמה היא פיסת גומי או ספוג הדומה לפטמה אנושית בצורתה וממוקמת במרכז המקלדת בין האותיות G , Hו - B . לחיצה עם האצבע על הפטמה בכיוונים שונים מזיזה את הסמן באותו כיוון. לחיצה חזקה יותר מזיזה את הסמן יותר מהר אך לחיצה עדינה מזיזה אותו לאט ובצורה מדויקת. לעבודה ארוכה ומורכבת נחשבת הפטמה למעייפת ומרגיזה מאוד. פד העקיבה הנו משטח פלסטי בשטח של קופסת גפרורים בערך הממוקם

 

מתחת למקלדת במחשבים ניידים רבים והמשתמש נוגע במשטח ומזיז את אצבעו או עט פלסטי מיוחד לכיוונים שונים. הסמן על המסך נע בהתאם לתנועת האצבע על המשטח. גם עם התקן זה התנועה מדויקת מאוד (במיוחד עם משתמשים בעט פלסטיק ולא באצבע) אך שטח העקיבה אינו מכסה את

כל שטח המסך ולכן כאשר זזים מקצה לקצה של המסך יש להעביר את האצבע בחזרה לקצה המשטח ולהמשיך לגרור - צורת עבודה מעצבנת למדי. ישנן גרסאות של התקן זה שניתנות לחיבור למחשב רגיל. אם בחרת להשתמש בעט , עליך להיזהר לא לשרוט את המשטח הרגיש.

 


בחזרה לדף ראשי
Back to the Home page
אודות פי.סי.פוביה
About PCphobia
מאמרים וסרטים
Articles and Movies
מילון מונחי מחשב
Dictionary of comptuers
ראשי תיבות נפוצים
Common Acronyms
שאלות ותשובות
Questions and Answers

עיצוב האתר על ידי פאולה בן-ארי. בניית, עריכת וניהול האתר על ידי ארז בן-ארי. השימוש באתר כרוך בהסכמה לתנאי השימוש.
תחזוקת האתר על ידי חברת ITConsulting
תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים. כל שימוש מסחרי אסור. העתקת, שכפול, הפצת חומר מהאתר אסורה לפי החוק.