איך קונים מחשב נייד?

 

אז מה, נהיינו עשירים ואנחנו רוצים מחשב נייד?...יפה.

האמת היא שלא צריך להיות עשיר בשביל לקנות מחשב נייד, אבל זה בהחלט לא צעצוע זול ולא הרבה יכולים להרשות לעצמם. מחשב נייד מיני-מיני-מינימלי יעלה ששת אלפי שקלים ומחשב נייד טוב עולה כ-  20,000.בהחלט לא משהו שילדים ילכו אתו לבית הספר.

כיום מחשב נייד זה כבר לא טכנולוגיה מהפכנית ובכל קרון רכבת או מסעדה אפשר לראות שניים שלושה אנשים עובדים במרץ על מסמך בוורד או באקסל.

גם המחירים ירדו בתחום זה, אבל עדיין נשארו יקרים בערך פי שניים מאלו של מחשבים שולחניים. הסיבה העיקרית למחירים הגבוהים הוא הכמות – ככל שמחשב מיוצר בכמויות יותר נמוכות כך הוא יקר יותר. הסיבה השניה היא שמחיר מסך המחשב הוא כמעט חצי ממחיר המחשב כולו. אם נוסיף לעניין את זה שחלקי המחשב אינם סטנדרטיים וכל חברה שמתכננת מחשב נייד חייבת לעשות את התכנון מהתחלה עד הסוף והגענו למחיר קורע אוזניים.

רבים שוקלים את האפשרות לקנות נייד במקום מחשב שולחני, אבל השיקולים שאותם יש לעשות בעת קניית נייד הם שונים לחלוטין.

השיקול החשוב ביותר: הפירמה.

כמעט כל מחשב שולחני שנמכר בארץ הוא חסר פירמה ומורכב מתערובת של חלקים על פי שיקול הדעת של החנות שמכרה את המחשב. במחשבים ניידים המצב אינו כזה. מחשב נייד מתוכנן בקפידה על מנת להכניס מקסימום פונקציונאליות במינימום של מקום ונפח, וזו משימה שמעבר ליכולתם של חנויות מחשב רגילות. מאה אחוז מהמחשבים הניידים שנמכרים הם מתוצרת אחת הפירמות הבינלאומיות המוכרות.

 

אינני יכול להמליץ כאן על פירמה זו או אחרת מכיוון שאיכות ומחיר המוצר בכל אחד מהדגמים שונה במידה משמעותית והניסיון שלי מוגבל למדי לכמה עשרות דגמים שהכרתי באופן אישי.

למרות שהיצרן חשוב, מה שלמעשה יותר חשוב זה מי מייצג את היצרן בארץ. נתקלתי במקרים שנציגים בארץ קיצרו אחריות של מוצר ביוזמתם, שיחקו עם המחירים וזה בנוסף למקרים הרגילים של תקלות ובעיות.

רוב החברות יתנהגו בחביבות ומקצועיות במהלך הקניה וחלקם גם ימשיך ככה לאחר מכן, אבל כדאי בשלב ראשון לנסות לעשות בירור טלפוני קל עם כל אחת מהחברות או החנויות שאתה שוקל לקנות מהן ולשים לב לנקודות הבאות:

1)כמה זמן לוקח עד שעונים לטלפון בשעות שונות של היום (בוקר, צהרים ואחה"צ המאוחרות)

2)מה מידת האדיבות בטלפון של כל המעורבים (פקידות ואנשי מכירות)

3)האם החנות עובדת בשעות מדויקות או שהם מתחילים לענות לטלפון רק ב ­10:30 בבוקר.

4)האם הם עובדים שעות של אנשים או שעות של עסקים (8:00 עד 19:00 או 09:00 עד 17:00)

5)האם הפקידה שעונה מעבירה אותך לפני שגמרת לשאול את השאלה או שהיא סבלנית ומעמיקה.

6)האם איש המכירות מוסר פרטים בשמחה או מנסה לשכנע אותך להגיע לחנות.

7)האם איש המכירות יודע פרטים טכניים על המוצר (משקל או סוג הסוללה, למשל) או שהוא צריך לברר כל דבר בדפדפת שלו.

8)האם חולבים ממך פרטים אישיים או מכבדים את פרטיותך.

9)האם איש המכירות מנסה לברר מה אתה רוצה/צריך או ישר מנסהלדחוף לך את המוצר שהוא מכיר הכי טוב או שהוא מרוויח עליו יותר.

אם החנות נכשלת באחד או יותר מהפריטים הבאים, תן לה נקודה שחורה.

 

לאחר שתתקשר לכמה מקומות, דבר שוב עם החנות שקיבלה הכי מעט נקודות.

השיקול השני החשוב מכולם: המשקל.

הניידים מתחלקים לשתימשפחות - מכונות העל ומכונות הקל (לא בדיוק עברית נכונה, אבל קל לזכור את זה ככה). מכונות העל יציעו לך כונן DVDמשולב, סוללה שמספיקה ליום שלם של עבודה, כרטיס קול תלת ממדי, מסך ענק, כונן דיסקטים משולב, שני עכברים משולבים ואולי אפילו סורק או מדפסת משולבים. ככה יהיה לך מחשב נייד שעושה הכל, אבל שוקל כמו כספת. מאידך יש מחשבים שבאים עם אפשרויות רזות במיוחד, כשכל הכוננים חיצוניים ואפשר לחבר אותם אם רוצים וככה מקבלים מחשב קטן, קל אבל פשטני. המשקל המינימלי של מחשב נייד הוא בסביבות 1.5 קילוגרם. מחשבי העל שוקלים לקוב 3 קילו ומעלה, ויחד עם משקל התיק, המטען, הדיסקטים, התקליטורים והכבלים זה הופך למעמסה שתגרום לך להתחיל לחשוב אם לקחת או לא לקחת את המחשב אתך.

לישראלי הממוצע משקל של 6 קילו (כולל הכל) לא נשמע הרבה, במיוחד אחרי שסחבנו מאג במילואים, וליד האנושית קשה לאמוד משקל.

אני ממליץ לעשות הדמיה לפני שקונים - קנה בקבוקי קולה משפחתיים, שים אותם בתיק והסתובב עם זה כל היום. כל בקבוק שוקל 1.5 קילו. 6 קילו זה ארבעה בקבוקים!. אחרי שתגיע הביתה בערב אחרי יום העבודה תוכל להחליט אם המשקל הוא סביר או בלתי נסבל.

למי שרגיש במיוחד לגבי המשקל או הגודל, כמה חברות מייצרות מחשבים קטנים במיוחד וקלים במיוחד. הם לא זולים יותר, אבל חלק מהם כל כך קטנים שזה מדהים. לי יש מחשב נייד של טושיבה מסדרה המכונה "ליברטו" – הוא קצת יותר גדול מקסטת וידאו!

 

המהירות:

המחשבים הניידים המהירים ביותר הםלרוב איטיים יותר מהמחשבים השולחניים המהירים ביותר כי אינטל משאירה את פיתוח השבבים לניידים לסוף בדרך כלל וזאת בנוסף לשיקולי המחיר. בכל מקרה כדאי לשקול מה מתכננים לעשות עם המחשב - רוב האנשים צריכים אותו לגלישה באינטרנט ועבודה משרדית ולכך בדרך כלל המחשב האיטי ביותר יהיה גם כן מצוין. עוד כדאי לזכור כי לא ניתן לשדרג את המעבד של מחשב נייד כמעט אף פעם ולכן תכנן להחליף את המחשב בתוך 3-4 שנים לכל היותר (ועדיף פחות!).

אחת השיטות לבחירת מהירות המעבד היא לצייר לעצמנו גרף של מהירות המעבד לעומת מחיר המחשב בצורה כזו:

(אלו מחירים מקורבים של מחשב נייד מתוצרת IBMנכון לכתיבת המאמר)

לרוב קצת קשה לדייק בנתונים בגלל שדגמים שונים לא רק במהירות אלא גם במסך, זיכרון ועוד. לפי הגרף הזה ניכר כי הדגמים של 500 ו - 700 מגה הרץ הם יותר יקרים יחסית לשני האחרים. המידע הזה הוא לא אבסולוטי, אבל ברוב המקרים המשמעות היא שבדגמי 450 ו - 650 (במקרה הזה) אתה מקבל יותר כוח עבור כל שקל נוסף שאתה משקיע.

 

התוספות:

מחשבים ניידים מגיעים עם מגוון נכבד של תוספות שונות, החל מכונן  DVDועד כרטיסים שונים וכדאי לבדוק מה מגיע עם המחשב ומה כדאי/אפשר/צריך לרכוש בנפרד. כונן DVDזה חביב, אבל זה מייקר את המחשב בהרבה ובסופו של דבר, כמה סרטים כבר נשב ונראה על המחשב הנייד?

ועכשיו - דברים נוספים שכדאי לדעת על מחשבים ניידים:

חיי הסוללה:

מחשב נייד מתפקד בעזרת סוללה או בעזרת מטען המתחבר לשקע חשמל רגיל. כשאומרים חיי הסוללה, מתכוונים לכמה זמן המחשב מסוגל לעבוד לפני שהסוללה מתרוקנת. המעבדים המודרניים צורכים פחות חשמל מבעבר ולכן הזמן הזה יכול להגיע אפילו לשעות מספר לעומת כשעה במחשבים הישנים יותר. כדאי לשאול את המוכר מהם חיי הסוללה וגם כמה עולה סוללה נוספת. עוד כדאי לזכור שחיי הסוללה מתקצרים עם הזמן עד לאורך אפסי ואי אפשר לתקן סוללה שחייה התקצרו. הנתונים שתקבל מהמוכר עלולים להיות מטעים כי לרוב הם מבוססים על סטטיסטיקה של שימוש "רגיל" במחשב - כלומר

שאתה עובד קצת, נח קצת, אוכל משהו, הולך לשירותים וכו'.

כדאי לבדוק אם אפשר לטעון את הסוללה גם כאשר היא מחוץ למחשב - זה חשוב אם יש לך סוללה נוספת ואז אפשר לעבוד עם אחת ולהטעין את השניה.

כדאי גם לבדוק באותה הזדמנות אם המטען מסוגל לעבוד עם כל מיני מתחים ­לנסיעות לאמריקה או המזרח הרחוק.

בהרבה מחשבים יש אפשרות להוציא את אחד הכוננים ולהכניס סוללה נוספת במקומו וככה להאריך את חיי העבודה של המחשב - זה פיצ'ר חביב ושימושי לאלה שנוסעים הרבה.

אם יש אפשרות, כדאי לקנות סוללה חדשה נוספת אחרי שנה בערך מיום קניית המחשב. אם ממתינים עם זה לרגע האחרון זה עלול להיות בעיה כי כשהדגם של המחשב מתיישן, אז יש צורך להזמין סוללה מחו"ל וזה גם יקר וגם לוקח זמן. אני מכיר כמה אנשים שהמחשב הנייד שלהם הושבת לכמה שבועות טובים עד שהגיע סוללה!

 

כוננים מתחלפים:

למחשב צריכים להיות בדרך כלל שני כוננים - כונן תקליטונים וכונן

תקליטורים. הכוננים הללו שוקלים ולכן קיומם הוא שונה בין מחשבים. מצבים

 

טיפוסיים הם:

1) מחשב שלו כל הכוננים בתוכו. אלו הם הכבדים.

2)מחשב שלו אף כונן פנימי והכוננים מתחברים מבחוץ עם כבל. אם רוצים, לוקחים אותם לדרך.

3)מחשב עם חריצים רב שימושיים שלתוך כל אחד מהם אפשר להכניס כל כונן או סוללה.

4)שילוב של 1,2,3 - כל כונן ניתן לחיבור פנימי או על ידי כבל חיצוני.

תחנת עגינה(Docking Station):

משתמשים רבים מוצאים שהמקלדת והעכבר של המחשב הנייד אינם נוחים לעבודה ממושכת וגם המסך קטן מדי. עבור אלו קיימת תחנת עגינה. תחנת עגינה מתחברת אל הנייד דרך חיבור מיוחד (חיבור בודד) ומכילה מאחור מבחר חיבורים סטנדרטיים למקלדת רגילה, עכבר, רשת, USB , מסך וכו'. את תחנת העגינה מחברים לציוד מחשב רגיל במשרד או בבית ואז כאשר מגיעים מן הדרך, מכניסים את המחשב לתחנת העגינה בפעולה פשוטה ואז הקלט של המחשב הופך להיות המקלדת והעכבר והפלט הופך להיות

המסך החיצוני. גם כך אפשר לחבר לנייד ציוד חיצוני דרך חיבורים רגילים, אבל היתרון כאן הוא בחיבור פשוט ומהיר. תחנות עגינה פשוטות עולות כ - 500 ש"ח ויש כאלה מתוחכמות שמחירן מגיע לאלפי שקלים.

ככה נראית תחנת עגינה: (מלמעלה אפשר לראות איפה מתחבר לעסק המחשב הנייד עצמו ומאחור אפשר לראות איפה מחברים את כל ההתקנים)

 

עכבר פנימי וחיצוני:

שלושה אמצעי שליטה במצביע נפוצים במחשבים ניידים:

1)כדור עקיבה(TrackBall)

 

2)משטח הצבעה(Track Pad)

 3)פיטמת עקיבה(Nipple)

לכל אחד ההעדפות שלו, אך הדעה הרווחת בשוק היא שכל האמצעים הללו לא נוחים ואפילו בלתי נסבלים, במיוחד בהשוואה לעכבר רגיל. יש חברות שמאפשרות לבחור את אחד מההתקנים הנ"ל ויש אפילו מודלים שמכילים באופן מובנה שניים (למשל - חלק מהדגמים של חברת Dellמכילים גם פיטמה וגם משטח).

כעקרון, לכל מחשב נייד ניתן לחבר עכבר חיצוני דיי בקלות. כמעט כל מחשב מכיל יציאה טורית, יציאת PS/2ויציאתUSBוכך ניתן לבחור ולחבר כל עכבר שרוצים. במקרה שבוחרים בהתקן חיצוני, עדיף לבחור במכשיר מסוג TrackBallמכיוון שהם גם נחשבים לנוחים, יחסית, גם אינם יקרים במיוחד וגם מאפשרים לעבוד בנוחות ללא משטח גדול (כמו ברכבת או במטוס).

חיבור מסך חיצוני:

כמעט כל מחשב נייד מכיל חיבור למסך חיצוני וזה משמש לחיבור למסך במקום לקנות תחנת עגינה ולעיתים קרובות לחיבור מקרן עבור הקרנת מצגות. כדאי לדעת כי מחשבים ניידים מסוימים אינם מפעילים את חיבור המסך אלא אם כן מגדירים את זה במפורש בתפריט הגדרות ה - biosשל המחשב. מחשבים אחרים מכילים יציאה שאינה פעילה אלא אם כן הם "מרגישים" אלקטרונית שחובר מסך אל היציאה. החסרון של החיישן האוטומטי הזה הוא שהוא לרוב פועל רק כאשר מדליקים את המחשב (ולכן יש לכבות את המחשב לפני שמחברים מסך או מקרן) והחסרון השני שרוב המקרנים אינם מזוהים כמסך אמיתי על ידי החיישן האוטומטי ולכן צריך "לעבוד" עליהם עם מסך רגיל או על ידי הגדרות ידניות.

מספר קטן של דגמים מגיע עם יציאת מסוג Composite(המכונה בטעות לעיתים  Component)והמאפשרת לחבר את המחשב לטלוויזיה פשוטה או למכשיר וידאו. גם במקרה זה כדאי לדעת כי לעיתים קרובות מבוטלת היציאה אלא אם כן מרגיש המחשב שמחוברת אליו טלוויזיה או מכשיר וידאו...וגם כאן זה לא תמיד מזהה נכון!. עוד כדאי לזכור כי גם כאשר זה כן עובד, התצוגה שנקבל על רוב מכשירי הטלוויזיה תהיה באיכות נמוכה ולעיתים היא תהיה מטושטשת ממש.

 

כרטיסי הרחבה:

לכל מחשב נייד יש חריצי הרחבה - אחד או שניים. בעבר קראו לחריצים הללו חריצי PCMCIA(זה ראשי תיבות של משהו...חבל"ז) אבל היוםקוראים להם חריצי Pccard.אפשר להשיג מגוון גדול של כרטיסים לחריצים הללו - החל מהרחבות זיכרון, דיסק קשיח מיניאטורי, בקרי SCSI , כרטיסי רשת, מודמים ואפילו מתאמי ISDNאו ADSL . לא אפרט את כל המגוון הקיים, אבל באופן כללי כמעט כל כרטיס שאפשר למצוא עבור מחשב שולחני מכיל גם משהו מקביל למחשב נייד. המחירים של הכרטיסים הללו לרוב גבוהים יותר מהמקבילים של מחשב שולחני וזה הגיוני.

דבר שכדאי לדעת על כרטיסי הרחבה הללו זה שהם רגישים מאוד מבחינה מכאנית. חיבור רשת, למשל - פלאג הרשת הוא גדול למדי והכרטיס דק, אז כדי לחבר את הרשת לכרטיס יש מעין מתאם קטן שמתחבר לכרטיס עם "מסרק" של פינים אלקטרוניים. החיבור בין המתאם לכרטיס הוא הרגיש - הפינים הם דקים מאוד ומתעקמים בקלות וכמעט בלתי אפשרי לתקן אותם אם דבר כזה קורה. בשניה של אי-תשומת לב אפשר לגרום נזק טוטאלי לכרטיס וזה כפי שאמרתי קודם - לא זול במיוחד.

כף נראה כרטיס רשת טיפוסי ולידו המתאם שלו:

ככה נראה החיבור שבקצה המתאם - שימו לב לשיניים הדקות!:

 

חיבורי USB:

כל מחשב נייד מזה זמן רב מגיע עם חיבורי USBוזה יתרון גדול - בעזרת חיבורים אלו ניתן להרחיב את יכולות המחשב בצורה משמעותית בלי להיגרר להוצאות ענק. למשל - אפשר לחבר סורק, מדפסת, מצלמה דיגיטלית, צורב, מודם או אפילו דיסק קשיח חיצוני בלי לקנות כרטיסי פי.סי.קארד יקרים. אם כבר יש לנו בבית ציוד USBשנרכש למחשב השולחני אז הוא יכול לשמש גם את המחשב הנייד ואז בכלל חסכנו המון.

כמובן - חייבים לזכור כי רק מערכות ההפעלה חלונות 98 ומעלה מסוגלות לעבוד עם חיבורי USB !!!.

תיק נשיאה:

המחשב הנייד נועד ליציאה מחוץ לבית או למשרד, לרוב, ולשם כך כדאי שיהיה לנו תיק לנשיאת המחשב. הרבה מחשבים ניידים מגיעים עם תיק כזה בחלק מהקניה - למשל, מחשבי IBM . תיקים למחשבים ניידים היו תמיד תיקים מיוחדים ויקרים, עם ריפודים מיוחדים, רצועות הידוק פנימיות ואלפי כיסים וריצ'רצ'ים לכל הכבלים, הספרות, התקליטורים/נים והאביזרים האחרים. זה יתרון אבל גם חסרון...התיק עצמו שוקל לפעמים כמעט כמו המחשב, ואם אנחנו סוחבים אתנו את כל האביזרים אפשר בקלות להגיע לתיק ששוקל 10 קילו. כדאי לבדוק בזמן הרכישה אם מקבלים תיק בחינם ואם כן, לבדוק אם הוא לא מפלצתי מדי בשבילנו. לפעמים עדיף להשקיע 200 ש"ח נוספים בתיק שאותו אנחנו יכולים לבחור בעצמנו כדי להתאים אותו בצורה מקסימלית לצרכינו.

 

מודם וכרטיס רשת:

מודמים למחשבים ניידים מגיעים לרוב בצורת כרטיס PCcardוהיום הם כבר לא יקרים. אפשר גם למצוא כרטיסים המשלבים גם מודם וגם כרטיס רשת בכרטיס אחד, וזה גם זול יותר וגם תופס פחות חריץ (אם רוצים כרטיס נוסף או שזה מחשב עם חריץ אחד בלבד). כדאי לזכור שחיבורי הטלפון שונים בכל

מקום בעולם ולכן כדאי לקנות ערכה של מתאמים אם אנחנו מתכוונים להסתובב בעולם עם הנייד. ערכת מתאמים היא לא דבר יקר במיוחד - כמה עשרות שקלים.

רוב המודמים וכרטיסי הרשת דורשים כבל תיאום מיוחד לחיבור הטלפון עצמו או כבל הרשת לכרטיס מכיוון שהכרטיס דק מדי בשביל להכיל שקע לתקע כה גדול. שונים מכך הם מודמים של חברת US Roboticsהמכילים פלאג מיוחד שנשלף החוצה מהכרטיס ולתוכו מכניסים את חיבור הטלפון בצורה אנכית. גם כרטיסי הרשת/מודם של חברת Xircom (אומרים את זה "זירקום" ולא "קסירקום"!) הם מיוחדים בכך שהם עבים כפליים מכרטיס רגיל ומכילים שקעים רגילים לטלפון ורשת בתוך הכרטיס - מומלץ מאוד!.

במידה ובכל זאת בחרנו מודם או כרטיס רשת המצריך כבל התיאום, כדאי לשמור היטב על כבל התיאום, גם מפני נזקים וגם מפני אובדן. אם אבד או התקלקל הכבל, כמעט לעולם אי אפשר להשיג כבר חילופי ויש צורך לרכוש כרטיס חדש...יקר ולא נעים!.

דבר מאוד חשוב בכרטיסים אלו זה מנהל ההתקן עבור מערכת ההפעלה שלנו ­בלעדיו זה בלתי אפשרי להפעיל את הכרטיס בדרך כלל. אם יש לנו כרטיסים של החברות הידועות כמו 3COMאז זה לא בעיה להשיג מנהלי התקן דרך אתר האינטרנט של החברה, אבל יש בשוק הרבה כרטיסים "קיקיוניים" שלהם לא ניתן יהיה להשיג מנהל התקן אם נאבד את הדיסקט. אפילו לי זה קרה עם מודם WebWonder...

 

פרופילי חומרה:

זה נשמע כמו מושג מבלבל, אבל פרופילי חומרה זה בסך הכל מצב שבו המחשב מנטרל אחד מהכרטיסים שלו כדי למנוע התנגשות עם כרטיס אחר. פרופילי חומרה זה פיצ'ר מיוחד של חלונות שנועד עבור מחשבים ניידים. המצב הטיפוסי של הרבה ניידים הוא חיבור לרשת עם כרטיס רשת בעבודה, וחיבור לאינטרנט דרך מודם בבית או בדרכים, ובמצב כזה יש לרוב התנגשות הגדרות בין כרטיס הרשת למודם. כאשר בוחרים להשתמש בפרופילי חומרה, יוצרים שני פרופילים - אחד לבית ואחד לעבודה. בפרופיל של הבית כרטיס הרשת מבוטל כדי לא להפריע למודם לעבוד ובפרופיל של העבודה המודם מבוטל כדי לא להפריע לכרטיס הרשת לעבוד. את השינויים הללו עושים מלוח הבקרה של "מערכת". כך נראה לוח הבקרה כאשר הוא מציג שני פרופילים – לעבודה ולבית:

כאן אנו רואים את המאפיינים של המודם שלנו (דרך מנהל ההתקנים). שימו לב בתיבה הצהובה שהמודם מבוטל בפרופיל הנוכחי בלבד.

 

גודל המסך:

מסך המחשב הנייד הוא מסוג TFT LCD , שזו טכנולוגיה לייצור מסכים שטוחים. המסכים הללו יקרים ביותר ולמעשה רוב המחיר של המחשב הולך על המסך. אפשר למצוא מסכים כאלה בגודל של 12 עד 15 אינצ' ואפשר לבחור מה שמתאים יותר לעיניים שלנו - רק כדאי לזכור כי מסך יותר גדול מגיע עם מחשב יותר גדול ויותר כבד. המסכים הללו רגישים למגע - כאשר לוחצים עליהם עם האצבע הם עושים "גלים" בתמונה וכך גם כאשר מזיזים אותם (למשל - אם פותחים את המסך עם היד מצדו האחד ואזנגרם עיוות פיזי במסגרת שגורם לגלים) אבל זה לא משהו שגורם לנזק קבוע - אין מה לפחד. המסך מואר מצדו התחתון כדי לתת לנו תמונה בהירה אבל זה גם אוכל את הסוללות - רוב צריכת החשמל של המחשב הנייד היא מהסוללות ולכן כדאי לסגור את המכסה של המחשב כאשר הולכים לשירותים או לחטוף משהו

לאכול - הסגירה מכבה את המסך וחוסכת חשמל בצורה משמעותית.

אחד החסרונות של המסכים הללו היא שקל לאבד עליהם את הסמן של העכבר. זה קורה גם בכלל הטכנולוגיה של המסכים הללו וגם בגלל שהשליטה בעכבר קשה יותר ולפעמים הוא טס לפינה של המסך ואנחנו מאבדים אותו. בשביל זה יש פיצ'ר מיוחד בחלונות שנקרה "Mouse Trails " . במצב הזה המחשב מצייר מעין "הד" של הסמן כאשר הוא נע על המסך וכך כאשר הסמן זז הוא יוצר זנב שאותו קשה מאוד לפספס. מאידך יש גם אנשים שזה מעצבן אותם...

 

אחרון: תיקונים וביטוח:

מכיוון שמחשב נייד אינו מיוצר מחלקים סטנדרטיים, אפשר לתקן אותו רק עם חלקים של היצרן המקורי (אין מדובר על החלפת כרטיס הרשת או המודם אלא על החלפת סוללה, תיקון ספק הכוח או המסך וכו'). זה כבר מייקר את העניין. חוץ מזה, דרושה רמה גבוהה של מומחיות לעצם פירוק המחשב - זה חייב להיעשות בסדר מסוים מדויק מאוד ולא כל מעבדת מחשבים תסתדר עם זה.

 

בגלל הגורמים הללו, כל תיקון הכי פשוט במחשב נייד עולה מאות שקלים ויכול להגיע גם להרבה יותר - למשל, שבר במסך יכול לעלות מעל 4000 ש"ח לתיקון. בנוסף על כך, החלקים עצמם לא תמיד זמינים במלאי של מעבדות ולפעמים צריך להזמין חלק מחו"ל ולהמתין לו זמן רב. נתקלתי באופן אישי במקרה של מחשב ישן ששכב במעבדה מעל חודשיים בהמתנה לסוללה שתגיע מחו"ל. כל מחשב נייד מגיע עם אחריות של היצרן לשנה אחת. חלקם מגיע עם אחריות של שלוש שנים וחלקם מאפשר להגדיל את האחריות לשלוש שנים בתשלום נוסף. ההמלצה שלי היא שגם אם מחיר הגדלת האחריות הוא גבוה ­לעשות אותו!. הרבה מחשבים ניידים מושבתים בגלל שיקר מדי לתקן אותם!. לאחר תום תקופת האחריות, ניתן לבטח את המחשב בחברות המתמחות באספקת שירות למחשבים. העלות תהיה גבוהה ולא תהיה מבטוח בפני שבר או אובדן, אבל כאשר מדובר במחשב ישן זה עוד יותר כדאי!. אם מדובר במחשב פרטי, רוב החברות לא יסכימו לבטח אותו אלא רק במסגרת עסקת ביטוח לכמה מחשבים שולחניים - אבל שווה לנסות!.

 

ולסיכום, עצה קטנה:

אם אתה רוצה מחשב נייד בשביל לכתוב מסמכים ולקרוא דואר אלקטרוני, יתכן מאוד שמחשב נייד שלם זה פתרון מוגזם (גם במשקל וגם בכסף). מחשב כף-יד מודרני מסוגל לעשות היטב בימנו כמעט כל מה שמחשב נייד יודע לעשות. יש מעבדי תמלילים מצוינים למחשבי פוקט-פי.סי ולמחשבי פאלם, יש גיליון אלקטרוני , דואר אלקטרוני ואפילו תוכנות ציור פשוטות. מחשב כף יד משוכלל ביותר עולה כחצי מהמחיר של המחשב הנייד הפשוט ביותר וגם התוכנות עולות מעט מאוד. היתרונות אינסופיים בגלל שלא צריך לסחוב משקל אדיר, התחזוקה יותר פשוטה וזולה, הוא מחזיק חודשים על סוללה אחת ואין לו הרבה נפילות ותקלות. אפשר להוסיף למחשבי כף יד את רוב היכולות, כולל נגינת מוסיקה, מקלדת בגודל מלא, מצלמות דיגיטליות, חיבור לאינטרנט ועוד. שווה לשקול את זה כפתרון!

קניה נעימה!