איך קונים כונן תקליטורים

איך קונים כונן תקליטורים.

 

זה בוודאי נשמע אלמנטרי להרבה אנשים, אבל משום מה, למרות מחירו הזול של כונן תקליטורים (סי.די. רום), הרבה אנשים מתחבטים ומתלבטים לפני שהם קונים כזה דבר.

במאמר זה נדבר על הסיבות להתחבטות ואיך לבחור כונן נכון ולא לשלם יותר מדי.

כונן תקליטורים הוא דבר זול יחסית, וזה מצב שקיים כבר הרבה זמן. בנוסף, זה גם אחד החלקים המתבלים ביותר (כלומר - מתקלקלים הכי מהר) במחשב. כונן תקליטורים מתחיל במחיר של כ - 200 ש"ח ומגיע לכ-300 ש"ח לדגמים הפשוטים ועד קרוב ל-2000 ש"ח לצעצועים המיוחדים כמו כונן+DVD +צורב.

במאמר אחר הסברתי למה לכונני תקליטורים יש בלאי כה גדול, ולכן רוב הכוננים מתקלקלים בתום כשנתיים מהקניה. יוצאי דופן מכך הם לרוב הכוננים הישנים במהירות כפול 1 ועד כפול 4 שחלקם הגדול עובד עד היום. כעקרון,אם כונן מודרני שנקנה לפני שנתיים (כלומר - כפול 24 עד 30 בערך) עדיין מתפקד - זהו נס וצירוף מקרים.

כאשר אנו באים לקנות כונן כזה, אנחנו צריכים להתחשב בשלושה גורמים:

1)מהירות

2)מחיר

3)אמינות

מהירות:

ראוי לתת את הדעת על נושא המהירות, אך ברוב המקרים אין הרבה ברירות ­יצרני הכוננים קובעים מהי המהירות "הנמכרת" ובדרך כלל לא ניתן יהיה להשיג כוננים במהירות אחרת. המהירות הנמכרת נכון לכתיבת המאמר היא  בערך כפול 50 (בין 40 ל - 56 לרוב), וכל היצרנים מייצרים כוננים במהירות הזו פחות-או-יותר.

האלמנט של "כפול" מתייחס למהירות של כונן התקליטורים המקורי שיוצר לפני כמעט 20 שנה. כונן מקורי זה יכל לקרוא נתונים במהירות של 150 קילו בייט לשניה משטח התקליטור. מהירות זו נקבעה כ-"כפול אחד" וכל כונן אחר נמדד לפי יחס זה. ניתן להבין שכונן במהירות כפול 50 יקרא מידע במהירות של 50*150 קילובייט=7500 קילובייט=7.5 מגה בייט לשניה.

כאשר יוצרו הכוננים המקוריים במהירויות הנמוכות, הייתה לכך משמעות רבה במיוחד לתפקוד של משחקים. כיום, המהירות המצוינת מוגדרת כמהירות "מקסימלית" - משמעותו שבמציאות הכונן קורא לאט יותר.

המידע על תקליטור מוקלט בצורת רצועת שבלול אחת ארוכה המתחילה מאמצע התקליטור וממשיכה להתעקל עד השוליים החיצוניים של התקליטור (מדובר באורך של כמה קילומטרים!). אופן פיזור המידע על גבי השטח של התקליטור גורמת לראש הכונן לקרוא מהר יותר ככל שמתרחקים מאמצע התקליטור - לפיכך, הקבצים "האחרונים" על התקליטור יקראו במהירות כפול 50, והקבצים "הראשונים" בתקליטור יקראו במהירות נמוכה יותר בהרבה - אפילו עד כדי כפול 4 בלבד!

ללקוח הצודק (אותו סוג שתמיד דורש פיצוי כאשר מרמים אותו) ישמע הדבר כאילו מדובר ברמאות, ולכן מצוין בפירוש על הכוננים הללו כי מדובר במהירות "כפול 50 מקס.". לצערנו, אנשי מכירות רבים לא מודעים לתופעה ועלולים להיתפס מבטיחים ללקוח כונן במהירות כפול 50 "בפועל".

*אגב - כאשר צורבים תקליטור, ניתן לקבוע את סדר הקבצים עליו כדי לשפר את הביצועים של אותו תקליטור.

 

מחיר:

מחיר הכונן עצמו נע מעלה-מטה לפי שער הדולר וכמובן לפי היצרן והמהירות. ניתן להשיג כוננים במחירים של כמאתיים ש"ח, וכדאי בהחלט לעשות השוואת מחירים. מאידך, אם השגת מחיר נמוך, לא כדאי להשתגע בשביל לחסוך כמה שקלים (למשל - לקנות בחו"ל או להזמין באינטרנט מאיזו חנות נידחת ולא מוכרת) - זכרו שבמקרה של תקלה (מצב נפוץ מאוד), הטיפול וההחלפה יכולה לסבך אותך ואת החנות ולעלות בקלות הרבה יותר ממחיר הכונן עצמו (לידיעתך - משלוח בתוך הארץ על ידי שליח עולה כ-40 ש"ח ואילו הרווח שיש לרוב העסקים על כונן במחיר כזה הוא כ - 20 ש"ח בלבד!).

 

אמינות:

הכוננים הנכרים בארץ מיוצרים על ידי מספר מצומצם של יצרנים, וההבדלים הטכנולוגים ביניהם שוליים לרוב. ראיתי כוננים של אקטימה, דלתא, איפו, א.פרי, טושיבה, טיאק, אסוס וקריאטיב.  מבין היצרנים הללו יש את הגדולים ­טושיבה, טיאק, אסוס וקריאטיב. שאר היצרנים נחשבים לאנונימיים, יחסית (אם כי יתכן מאוד שבמקומות אחרים הם נחשבים למפורסמים ומבוקשים מאוד).

שימו לב - אנונימיים אינו מתפרש כ-"גרועים"! - בהחלט יתכן שכונן מיצרן נידח הוא כונן מצוין!. מאידך, רוב הקונים מעדיפים לקבל מוצר הנושא שם מוכר.

 

כדאי לדעת כי יצרני כוננים קונים לעיתים קרובות את המנגנון הפנימי של הכוננים מיצרן אחר - דבר שמשפיע ישירות על האמינות של הכונן.

עוד כדאי לדעת כי אמינות גבוהה של יצרן בתחום אחד אינה מכסה באופן אוטומטי על תחום אחר, כך שאם יצרן אחד מייצר מכוניות מעולות, זה לא אומר שכונן התקליטורים שלו יהיה גם כן מעולה (זו סתם דוגמא לא מציאותית). באותה מידה, אם היה לי כונן מעולה של יצרן אחד, זה לא אומר שהכוננים שאותו יצרן מייצר כיום הם עדיין טובים.

במילים פשוטות - אין שום דרך לדעת מראש בצורה ודאית איזה כונן הוא האמין ביותר ואפילו הרבה ניסיון לא עוזר בקטע. למזלנו, מכיוון שהכוננים לא יקרים, זה לא משהו שצריך לשבור את הראש בעניינו.

 

מה עוד כדאי לדעת?

כדי להשיג את מהירות הקריאה של היום, הכונן מסובב בתוכו את התקליטור במהירות גבוהה מאוד (מאות סיבובים לדקה). בהרבה כוננים אין מערכות השתקה ולכן הכונן עושה דיי הרבה רעש תוך כדי עבודה. לא מזמן נתקלתי במודל ספציפי של חברת קריאטיב המייצר כל כך הרבה רעש עד שלא ניתן לעבוד איתו (שימו לב - יש לקריאטיב כמה מודלים באותה מהירות – חלק שקטים וחלק רועשים - אין מדובר פה ביצרן גרוע אלא רק בסדרת יצור גרועה). לפעמים הכונן אינו עושה רעש אלא פשוט רועד בגלל הסיבובים - הרעד עלול להתפשט אל מארז המחשב ולהפוך לרעש רעידות מתכתיות מטריד לא פחות!

בעבר אפשר היה למצוא בשוק כוננים ללא מגש, המקבלים את התקליטור דרך חריץ בצורה הדומה לזו של נגני תקליטורים שיש במכוניות. זה נקרא "הזנת חריץ" במקום "הזנת מגש". כיום לא קיימים כוננים כאלה בשוק מלבד כונן DVDאחד של חברת פיוניר שעושה את זה. כזה כונן טוב במיוחד למקומות צפופים בהם מגש פתוח של כונן עלול להיפגע בקלות.

כאשר מתקינים כונן תקליטורים יש צורך לחבר כבל מיוחד בתוך המחשב המגשר בין הכונן לכרטיס הקול. כבל זה מאפשר לנו לשמוע תקליטורי מוסיקה דרך כונן התקליטורים. אם הכבל אינו מחובר, ניתן עדיין לשמוע מוסיקה, אבל רק על ידי חיבור אוזניות או רמקולים ישירות ליציאת האודיו בחזית המכשיר.

קיימת סדרת כוננים מיוחדת של חברת קריאטיב, המכונים "אינפרא" על שם קולט אינפרא-אדום המותקן בחזית המכשיר. כוננים אלו מגיעים עם שלט רחוק קטן המאפשר לשלוט גם בפעולות הכונן לצורך שמיעת מוסיקה וגם לשלוט במחשב עצמו בעזרת תוכנה מיוחדת שאותה יש להתקין. לאחר התקנת התוכנה ניתן להפעיל תוכנות במחשב על ידי השלט רחוק ואפילו לשלוט על סמן העכבר עם השלט (למרות שזה ממש לא נוח!). כיום הכוננים הללו נדירים.

 

עוד כמה עובדות מעניינות לגבי כונני תקליטורים:

לכל כונן יש נורת בקרה בחזיתו, המיועדת להציג מתי הכונן פעיל (קורא). הנורה הזו גם מאפשרת לראות אם הכונן מזהה את התקליטור שבו או לא. בכוננים מסוימים הנורה כבויה רוב הזמן וכאשר הכונן מזהה את התקליטור שבו היא נדלקת. בכוננים אחרים זה בדיוק הפוך (כלומר, הנורה נכבית כאשר הכונן זיהה את התקליטור). כאשר יש בעיה, אפשר לבדוק ככה אם התקלה בכונן או במערכת ההפעלה - אם הכונן אינו מזהה תקליטורים (על ידי כיבוי או הדלקת הנורה) גם כאשר חלונות אינו פעיל, סימן שהכונן לא תקין (אפשר להיכנס להגדרות הביוס ואז לבצע את הבדיקה – כך נוודא שחלונות לא פעיל).

לכל הכוננים כפתור לכיוון הווליום בחזיתם, ליד השקע לחיבור האוזניות. מתג הווליום הזה משפיע אך ורק על הווליום אל האוזניות המחוברות ולא על ווליום המחשב עצמו!

לכל הכוננים מנגנון נעילה אלקטרונית המונע פתיחה של הכונן כאשר הכונן באמצע פעולה. זה נועד למנוע מצב בו נפתח מגש הכונן כאשר הדיסק עדיין מסתובב - כדי למנוע שריטות בדיסק. במצב כזה, לחיצה על כפתור הפתיחה לא גורמת לפתיחה מיידית אלא רק לאחר כמה שניות (עד 20 שניות). במצב כזה, לחיצה חוזרת על הכפתור אינה מומלצת כי בחלק מהכוננים היא מאלצת את הכונן לפתוח את המגש ולגרום נזק לתקליטור. כדאי פשוט לחכות כמה שניות עד שהכונן יירגע ואז הוא יפתח לבד!

 

לגבי התקנה והחלפת הכונן:

 

החלפת כונן תקליטורים היא לרוב אחת הפעולות הפשוטות ביותר שיש לעשות במחשב. טכנאי מיומן מסוגל לבצע כזה דבר בפחות מ-5 דקות (על השעון!, לא במובן הציורי של הביטוי!).לעומת זאת,  התקנה של כונן חדש במחשב יכולה לסבך את העניינים. אם במחשב יש כבר 4 כוננים (למשל - שני דיסקים

קשיחים, צורב וכונן זיפ פנימי), אז אי אפשר להוסיף את הכונן ויש לנתק את אחד ההתקנים האחרים. אם במחשב יש כבר שלושה, יתכן ויקשה על המתקין למצוא מקום פיזי ואלקטרוני לכונן. בעבר היה צורך לבצע התקנה מיוחדת לדוס לכוננים אך כיום, מכיוון שכולם עובדים עם חלונות, אין צורך לבצע שום התקנה - כאשר חלונות יופעל, הוא יזהה לבד את הכונן ללא התערבות המשתמש. אם הדלקנו את המחשב וחלונות לא מזהה לבד את הכונן, סימן שהוא לא מותקן כמו שצריך ויש צורך לפתוח שוב את המחשב ולתקן.

את הכונן אפשר לבקש להתקין במקום בו קנינו אותו, אך הדבר עלול להיות כרוך בתשלום נוסף שאינו זול . לעיתים כדאי יותר לבקש מטכנאי פרטי שיבצע את העבודה, ורובם ייקחו פחות ממאה שקלים על עבודה כזו.

כדאי לוודא במקום כי כבל האודיו לשמיעת התקליטורים הותקן כראוי מכיוון שתיקון כזה אחר כך יהיה יקר, יחסית.

 

מה צפוי לנו בעתיד?

כבר עכשיו כונני DVDמשיגים את כונני ה - CDבמכירות ברוב העולם, והשבוע הכריזה חברה אמריקאית על מדיה חדשה בשם FMD. כאשר הטכנולוגיה תהיה זמינה בשוק אסקור אותה בהרחבה, אבל כעקרון מדובר בתקליטורים בעלי נפח של עד 140 גיגה בייט (לעומת 18 גיגה לכל היותר ב ­DVDו - 700 מגה בייט לכל היותר בתקליטור רגיל).

 

קניה נעימה!

 


בחזרה לדף ראשי
Back to the Home page
אודות פי.סי.פוביה
About PCphobia
מאמרים וסרטים
Articles and Movies
מילון מונחי מחשב
Dictionary of comptuers
ראשי תיבות נפוצים
Common Acronyms
שאלות ותשובות
Questions and Answers

עיצוב האתר על ידי פאולה בן-ארי. בניית, עריכת וניהול האתר על ידי ארז בן-ארי. השימוש באתר כרוך בהסכמה לתנאי השימוש.
תחזוקת האתר על ידי חברת ITConsulting
תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים. כל שימוש מסחרי אסור. העתקת, שכפול, הפצת חומר מהאתר אסורה לפי החוק.