מדפסות לתמונות – טכנולוגיית Dye Sublimation.

 

כולנו מכירים את מדפסות הזרקת הדיו המפורסמות. כיום כבר אפשר להשיג אותן במחירים נוחים מאוד אך גם באיכותיות ביותר שביניהן, עדיין ניכר למרחוק שההדפסה מורכבת מנקודות. את תבנית הנקודות שמפזרת המדפסת על הנייר רואים במיוחד בשטחים הבהירים ולמרות שמקבלים כך תמונות שנחמד לתלות על קיר - זה לא ממש מהווה תחליף לתמונות מצלמה רגילות.

לשם כך, פיתחו מספר יצרנים טכנולוגיה המכונה "Dye Sublimation" ­בתרגום חופשי "אידוי צבע".

מדפסות הזרקת דיו רגילות פועלות באמצעות הטכניקה של פיזור נקודות צבע מארבעה צבעים שונים על הנייר ובניית התמונה בצורה כזו. החסרון הוא שלמדפסת יש מגבלות בחלוקה לגוונים של כל צבע ולכן גווני הביניים מורכבים ממיקום של נקודות צבע קרובות אחת לשניה.

המדפסות המובילות כיום מסוגלות לפזר נקודות קטנות מאוד בשטח קטן ­במדפסות החזקות ביותר מדובר על מעל 150,000 נקודות בכל סנטימטר מרובע וכך, במרחק ראייה רגיל, נוצרת אשליה של תמונה אמיתית.

הנה מנעד צבעים של מדפסת הזרקת דיו טיפוסית - בחלק העליון נראה את הצבעים כמו שהם יראו על המסך - בחלוקה מושלמת של גווני ביניים ואילו בחלק התחתון נראה את אותם צבעים מודפסים במדפסת הזרקת דיו באיכות גבוהה:

***אפשר לשים לב שההדפסה והסריקה גורמים לצבעים להתעוות בצורה רצינית אך לצורך העניין אין זה חשוב.

כבר בתצוגה כזו רואים כי בהדפסה (חלק תחתון) יש ניקוד בחלקה השמאלי של ההדפסה - בחלק הימני החלוקהלגוונים נראית סבירה כי הנקודות צפופות מאוד והעין איננה מבחינה ומקבלים אשליה שמדובר בגוונים. בחלק השמאלי מדובר בגוונים בהירים ולכן הנקודות פחות צפופות והאשליה מתחילה להתפזר.

הנה קטע המג'נטה בהצגה מקרוב, יותר קרוב וקרוב מאוד:

הגדלה פי 5 בערך:

הגדלה פי 15 בערך:

הגדלה פי 200 בערך:

בהגדלה המקסימלית, אנו רואים כי הצבע מורכב מנקודות בצבע מג'נטה ואילו ככל שמתרחקים, הצבעים מתערבבים אחד עם השני לקבלת מג'נטה כשטח אחיד. בתמונה השלישית(X200)אנו גם רואים כי צפיפות הנקודות בצדה הימני של התמונה גדול יותר - כאשר מתרחקים, האדום הזה נראה יותר כהה מהאדום בצדה השמאלי של התמונה.

הנה הקטע של האדום בהגדלה פי 400 בערך:

כאשר מסתכלים על צבע אדום בהגדלה חזקה רואים כי הצבע האדום מורכב למעשה מערבוב של נקודות בצבע מג'נטה וצהוב - כאשר מסתכלים על זה ממרחק רגיל, הצבעים מתערבבים ונוצרת אשליה שמדובר שטח אחיד של אדום.

מדפסות אידוי צבע (המכונות בארץ לעיתים קרובות "מדפסת תמונות") מבוססות על עקרון שונה. במקום להתיז על הנייר נקודות דיו, מוצמד אל נייר מיוחד סרט דיו באחד מצבעי היסוד (צהוב, מג'נטה,ציאן ושחור) וראש הדפסה מיוחד מחמם את הצבע וגורם לו להפוך לגז. הגז נדבק אל הנייר ונספג בו בצורת שטחים ולא נקודות (למעשה, מדובר בנקודות, אך אלו הן נקודות בגודל מולקולה של גאז, שהיא נקודה שאינה ניתנת לראיה אפילו במיקרוסקופ אלקטרוני!). הגז מתייבש ונוצרת לנו תמונה אשר בה מעבר הצבעים נראה אחיד לחלוטין לעין האנושית.

ההפרדה של מדפסות אלו איננה גבוהה כמו אלו של מדפסות הזרקת הדיו של היום - מדפסת דיי-סאב (כינוי מקוצר ונפוץ) מדפיסה לרוב בהפרדה של בין 144 ל - 300 DPIלעומת 600 DPIלפחות במדפסות הזרקת דיו של היום. מכיוון שבמדפסות הזרקת דיו האפשרות היחידה לקבלת תמונה ריאליסטית היא על ידי הקטנת גודל הנקודות והדפסתן בצפיפות גבוהה יותר, יצרניות המדפסות נלחמות לפתח מדפסות בהפרדה גבוהה יותר ויותר בזמן שמדפסות דיי-סאב נותנות תמונה טובה בהרבה גם בהפרדה נמוכה.

הנה תמונה טיפוסית של מדפסת דיי-סאב של סוני: (בגודל טבעי בערך)

אם נתקרב קצת - הנה החלק העליון השמאלי של השפתיים של האישה: (בהגדלה פי 50 בערך)

***שימו לב שבמדפסת הזרקת דיו ראינו נקודות בולטות כבר בהגדלה פי 15! - פה אנו מגדילים פי 50 ועדיין השטחים חלקים מאוד.

הרבה חברות מייצרות מדפסות החסרת-צבע לדפים מלאים (a4). בין החברות נמצא את אלפס, אפסון, איימיישן (3M), קודאק, פולרויד, QMS , סייקו, טלי, טקטרוניקס, פוג'י, זירוקס ועוד חברות פחות מוכרות (כלומר, פחות מוכרות לי...). המדפסות הללו יקרות למדי וגם חומרי הגלם שלהן יקרים ולכן נמצא אותן בעיקר בבתי דפוס מקצועיים. בבתים פרטיים נוכל למצוא מדפסות החסרת צבע לדפי תמונה - כלומר, דפים בגודל של כ-10*15 ס"מ בלבד. בין החברות המייצרות מדפסות כאלה נמצא את אלפס, קנון, פוג'י, קוניקה, מיצובישי, ניקון, אולימפוס, פנסוניק, פולרויד, סוני ועוד רבים. בארצנו ראיתי עד היום אך ורק מדפסות של אולימפוס במחירים של בין 1000 ל - 2000 ש"ח (יש שני דגמים נפוצים) והם נמכרות לעיתים קרובות בתור תוספת למצלמות דיגיטליות, כאשר הרעיון הוא שאתה לוקח אתך לדרך את המצלמה והמדפסת ומפיק תמונות במקום - כמו תמונות פולרויד.

מה שעוד חשוב לדעת לגבי מדפסות אלו זה שאפילו שהמדפסת לא יקרה במיוחד, הנייר שלהן הוא מיוחד מאוד ויקר מאוד - לעיתים קרובות עלות הנייר מגיעה לכ-15 ש"ח לכל דף. להשוואה - עלות ההדפסה של תמונה במדפסת הזרקת דיו רגילה (על נייר איכותי לתמונות) היא כ-80 אג' בלבד לתמונה. לשם השוואה נוספת - עלות הפיתוח של תמונת מצלמה רגילה בגודל דומה בחנות פיתוח מהיר ממוצעת הוא כ-1.5 ש"ח.

 

עובדות נוספות - מדפסות אידוי דיו הנן שקטות ביותר אך איטיות למדי ואלו שמדפיסות תמונות בגודל 10*15 הן גם קטנות מאוד וניתנות לנשיאה בתיק או אפילו בכיס...תוכל לקחת אתך מצלמה דיגיטלית ולהפיק תמונות יפות כמעט במקום.