חוק זכויות היוצרים ומשמעותו בעולם הדיגיטלי.

 

חוק ההגנה על זכויות היוצרים, שחוקק כדי להגן על קניינם האינטלקטואלי של יוצרים, הפך בעידן המודרני לאחד הנושאים המדוברים ביותר.  העידן המודרני משפיע ומושפע מחוק זה בגלל שני דברים עיקריים – השתלטותם של התאגידים על עולם המסחר והשתלטותו של המידע הדיגיטלי על עולם המידע.

במקור, תוכנן חוק ההגנה על מנת להגן על יוצר מפני גופים מסחריים שעלולים לנסות להרוויח בצע כסף מיצירתו על ידי גניבתה, זיופה או שכפולה. בימינו, רוב היצירה נעשית על ידי ארגונים גדולים או על ידי אנשים המועסקים על ידי ארגונים. הארגונים הללו ממהרים להשתמש בחוק זה על מנת לסחוט רווחים גדולים ככל האפשר מהמוצר שפיתחו ולעיתים על מנת לדרוס באכזריות כל סימן לתחרות (גם תחרות הוגנת!).

אתה - המשתמש במחשב, נפגש בחוק זכויות היוצרים בעיקר כאשר אתה מתעסק בתוכנות. תוכנה, מעצם הגדרתה היא קניין אינטלקטואלי (כלומר, משהו בלתי-מוחשי ששייך למישהו). החברה שיצרה את התוכנה היא בעלת הזכויות ואתה רוכש את זכות השימוש בכסף כאשר אתה רוכש את התוכנה (בדיוק כפי שאתה רוכש את זכות הקריאה בספר כאשר אתה רוכש אותו בחנות).

רבים אינם מבינים את המשמעות של החוק (או בוחרים להתעלם ממנה) וקבוצת אנשים זו כוללת גם יוצרים!. על פי החוק, כל שימוש בחומר מוגן באופן פומבי (למשל - השמעת שיר ברדיו, הקרנת סרט בכבלים) מחייב תשלום תמלוגים (באנגלית "Royalties") לבעל הזכויות המקורי. כמובן ­בלתי אפשרי שהסופר או הזמר יאספו בעצמם את כספם מחנויות או מתחנות רדיו ולכך דואגים הארגונים המקצועיים. ארגון אקו"ם, למשל (ארגון קומפוזיטורים ומלחינים), דואג לאסוף עבור האומנים החברים בו את התמלוגים המגיעים להם.  אם אתה מצלם דפים מספר בספרייה (ללא קשר למטרת הצילום - לימודים, עבודה או רווח אישי) - אתה עובר על החוק.

כיום, בעידן האינפורמציה הדיגיטלית, המצב קצת שונה. אם הנך קונה תוכנה למחשב, הנך מקבל נתונים דיגיטליים הניתנים לשכפול ללא קושי ובמהירות רבה. חברה המוציאה תוכנה לשוק אינה יכולה לשלוט על עותקים המיוצרים ממנה אך בגלל המצב המורכב, נעשו כמה שינויים בחוק והומצאו דרכים מיוחדות ליישם את החוק.

פותחה שיטה מיוחדת להפצת תוכנה, המכונה "שיטת  ShareWare".בשיטה זו, מותר לכל אחד להפיץ את התוכנה ללא מגבלה, אך על זה שמשתמש בה חלה החובה לשלם עבורה לבעל זכות היוצרים. רבים מתבלבלים וחושבים כי תוכנת ShareWare  היא תוכנת חינם אך אין הדבר כך. מכיוון שהפצת תוכנה כזו היא בעלות כמעט אפסית (אין צורך באריזה, שכפול תקליטורים, עיצוב ועוד...), לרוב גם מחיר התוכנה נמוך מאוד - סביבות ה- 10 ועד 30 דולר בלבד לעומת 50 דולר ועד 1000 דולר ויותר לתוכנה מסחרית רגילה.

בגלל נטייתם של אנשים להתקמצן ולא לשלם את הסכום, החלו מתכנתים לשלב בתוכנותיהם מגבלות שונות שנועדו להמריץ אותך לשלם את הכסף. למשל ­תוכנה המפסיקה לפעול לאחר כמה שבועות (אחרי שהתרגלת אליה...) או תוכנה שתכונות החשובות בה מבוטלות, כמו הדפסה, שמירה או טעינה. תוכנות אלו אף זכו לשם משלהן - "תוכנות CrippleWare" - שם הנובע מהמלה Cripple  שפירושה "נכה".

אם הנך בעל עסק או בעליהם של כמה מחשבים, זכור כי התשלום עבור התוכנה מקנה לך את הזכות להשתמש בה אך לא להעתיקה.  התשלום הוא על השימוש, ולא על ההחזקה ולכן קנית תקליטור מקורי אינה מקנה לך את הזכות להתקין את התוכנה על כמה מחשבים. אם תרצה להתקין את התוכנה על מחשב אחר, עליך להסיר אותה ממחשב אחד קודם לכן.

לאחרונה, תופסים המוסיקה הדיגיטלית והסרטים הדיגיטליים נתח חשוב בהמולה מסביב לנושא זכויות היוצרים. היכולת להעתיק תקליטורים בבית גרמה למאבקים לא מעטים סביב מכירת כוננים צורבים ועכבה את ירידת המחירים שלהם. מוסיקה דיגיטלית המושמעת באמצעות מחשב בצורת קבצי MP3  המוכרים, למשל, דומה מבחינת החוק לתוכנה אך מבלבלת מעט יותר. אם רכשת תקליטור בחנות בצורה רשמית, יש לך זכות לשמוע את המוסיקה. אם אתה יוצר קבצי MP3  מהדיסק, מותר לך לשמוע מהם כל עוד התקליטור לא ברשותו של אף אחד אחר - אם מכרת למישהו את התקליטור למישהו אחר - עליך למחוק את קבצי המוסיקה או להימנע מלשמוע אותם.

לאלו המעונינים לאכוף את החוק יש בעיה - החוק לא מתוכנן לכל הדברים הללו ולכן יש בו הרבה פרצות וחורים - מה למשל, אם אתה זורק את התקליטור לפח? - שילמת את התמלוגים ואתה יכול לשמוע את השירים, אבל אם מישהו אוסף את התקליטור מהפח ומקשיב לו - אתה הופך לעבריין.

מה לגבי מצב בו אתה מחזיק קבצי מוסיקה שלא קנית אך אינך מאזין להם? - תיאורטית, אינך עובר על החוק אבל לא ניתן להוכיח שאתה אינך מאזין (או כן מאזין) לשירים הללו. בגלל זה, עצם החזקת הקבצים הללו נחשבת ללא חוקית ברוב העולם.

כדי לוודא שאתה משתמש בדברים בצורה חוקית, הקפד לקנות כל תוכנה שאתהצריך מהיבואן הרשמי שלה או בחנות מחשבים רצינית (תקליטורים הנמכרים בתחנה המרכזית עלולים להיות מזויפים). אם אתה מוריד תוכנה מהאינטרנט - וודא שהיא מסוג "פרי-וור" (תוכנת חינם) או שלם את דמי השימוש. חשוב פעמיים לפני שאתה משאיל למישהו מידע (תוכנה, ספר, תקליטור מוסיקה, דיסקט וכו') על פי הרעיון הבא:

***האם יוצר התוכנה (חברה או אדם) מקבל תמורה על השימוש שנעשה בה בצורה מלאה?***.

שים עצמך במקומו של אותו אדם שעבד ימים ואפילו חודשים על תוכנה או שיר וכעת איננו מקבל תמורה מתקליטור מועתק. אם שילמת עבור תקליטור מזויף – אמנם אתה שילמת, אך היוצר איננו מקבל תמורה ולכן זה גם לא הוגן וגם לא חוקי!.

אגב - הקלטת שירים מהרדיו ושמיעתם הנה חוקית מכיוון שתחנות הרדיו (החוקיות) משלמות תמלוגים מיוחדים לאיגוד האומנים, אך אם אתה מבלה כל היום בהקלטת שירים מהרדיו וזה המקור היחידי שלך למוסיקה - זה אמנם חוקי, אך לא הוגן במיוחד כלפי האומנים!.