סיוטים

תסמיני הפרעת סיוטים

הקריטריונים לקביעת הפרעה זו כוללים:

חלומות ארוכים ומפורטים. כשאדם מתעורר שוב ושוב עם זיכרון מפורט של חלומות ארוכים ומפחידים, אשר במרכזם ניצבים איומי הישרדות, ביטחון או הערכה עצמית, המתרחשים בדרך כלל במחצית השנייה של השינה.

התעוררות. הסיוט גורם ליקיצה וערנות מיידיים.

השפעת הסיוטים. הפרעה זו גורמת למצוקה או פגיעה בתחומי עיסוק חשובים, מצבים חברתיים או תפקוד כללי לקוי.

שלילת מצבים רפואיים. הפרעה זו נקבעת כשהיא אינה נגרמת כתוצאה ממצב רפואי כללי או כתוצאה משימוש בתרופות או חומרים אחרים.

סיוטים שכיחים יותר בקרב ילדים והופכים להיות פחות תכופים בתקופת הבגרות. יחד עם זאת, כמחצית מהמבוגרים חווים מידי פעם סיוטים, ונשים סובלות מהם יותר מגברים. המצב אינו כרוך בטיפול, אלא בתשומת לב לאכילה לפני השינה, המגבירה את פעילות חילוף החומרים והתפקוד המוחי. מאכלים מסוימים, כגון מאכלים חריפים, שמנוניים או כבדים עלולים לגרום להגברת הסיוטים. אחוז אחד מהמבוגרים חווה סיוטים חוזרים ונשנים המצריכים טיפול.

טיפול בסיוטים

אם אדם חווה לחץ חמור, עליו לקבל טיפול, הכולל פעילות גופנית שגרתית, כולל פעילות אירובית, על מנת להקל את ההירדמות, לחוות שינה עמוקה יותר ויקיצה רעננה. מומלץ ללמוד שיטות הרפיה המסייעות אף הן להפחתת החרדה.

יש להימנע משימוש ארוך טווח בתרופות הרגעה, ולהימנע משימוש מוגבר בקפאין וממריצים אחרים, במיוחד לפני השינה. אם הסיוטים התחילו זמן קצר לאחר תחילת טיפול תרופתי חדש, יש להתייעץ עם הרופא ולקבל המלצה להפסקת התרופות במידת הצורך, וקביעת טיפול תרופתי חלופי.

סיוטים נוצרים כתוצאה מהשפעות "סמי רחוב" או שימוש מתמשך באלכוהול. לכן יש לקבל טיפול גמילה, כגון השתתפות בקבוצת אלכוהוליסטים אנונימיים, הנחשב כדרך בטוחה להפסקת ההתמכרות. התבוננות על אורח החיים של חברי הקבוצה, מסייעת להיפטרות מגורמים המעודדים שימוש בסמים.

אם הסיוטים מתרחשים לעיתים קרובות או שהם מפריעים לשנת לילה נאותה ונמשכים תקופה ממושכת, יש להתייעץ עם הרופא לקבלת טיפול תרופתי או פסיכולוגי. הרופא יבצע בדיקה גופנית, נוירולוגית והערכה פסיכולוגית. בדיקות גופניות כוללות בדיקות דם, בדיקות תפקודי כבד, בדיקות תפקוד בלוטת התריס, או EEG.